נמק גזי – Gas gangrene

Gas gangrene או בעברית נמק גזי הוא מצב רפואי שנגרם בשל זיהום חיידקי. הזיהום נגרם על ידי חיידק בשם קלוסטרידיום והשם ניתן למצב זה בשל יצירה של גז באזור אליו לא הגיעה אספקת חמצן, מה שהוביל ליצירה של נמק.

באופן עקרוני חיידקי הקלוסטרידיום הם חיידקים אנאירוביים, כלומר חיידקים שלא זקוקים לחמצן על מנת להתקיים ולהתרבות. הם נמצאים באופן שגרתי בקרקע ובמעי הגס בצורת נבגים ועל מנת שיגרמו למצב של נמק גזי צריכים להתקיים שני תנאים להלן:

• קיום של רקמה שלוקה בחוסר של אספקת חמצן כתוצאה מחבלה או כתוצאה מחסימה של כלי דם.
• חדירה של חיידקי הקלוסטרידיום לתוך הרקמה.

הנמצאים בסיכון לסבול מהמצב הרפואי הזה

באופן עקרוני מדובר על מצב יחסית נדיר שמתרחש בקרב 2000 בני אדם בלבד מדי שנה בארצות הברית. בשני שליש מהחולים המצב מתרחש לאחר ניתוח או חבלה טראומטית ובשליש מהחולים הוא מתרחש בעקבות סרטן במעי הגס, סוכרת מתקדמת או תנגודת חיסונית לקויה וירודה מאוד.

בקרב החולים שנמנים על השליש הבודד המחלה יכולה להתרחש ולמעשה לרוב מתרחשת שלא על רקע של חבלה וללא פציעה מוקדמת. למעשה כל מי שסובל ממחלה של כלי הדם ההיקפיים נמצא בסיכון לסבול מנמק גזי. בקרב חולים אלו חיידקי הקלוסטרידיום מצליחים לחדור למחזור הדם מהמעי הגס ולמצוא את דרכם לרקמה אליה לא מגיעה אספקת דם נאותה.

כיצד מאבחנים נמק גזי?

מאחר והתסמינים מתפתחים במהירות עצומה, הרי שישנו צורך בהול לאבחן את המחלה במהירות האפשרית. האבחון מתבצע על ידי לקיחת דגימת רקמה ובחינה שלה מתחת לעינית המיקרוסקופ. במידה ובדגימה נמצאו חיידקי קלוסטרידיום ובמידה ובמקביל לנוכחות החיידקית נצפתה נוכחות של גז בבדיקות הדמיה שנערכו לרקמה ניתן לקבוע בוודאות כי מדובר על נמק גזי. את הגז ניתן להדגים בצילום רנטגן או בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת.

טיפול ומניעה

הטיפול בנמק גזי כולל הטרייה ניתוחית של הרקמה ומתן אנטיביוטיקה דרך הווריד בעירוי. כמו כן הטיפול כולל מתן נוזלים ומלחים לחולה. מאחר ומדובר בחיידקים אנאירוביים ישנה גישה טיפולית לפיה יש לטפל בחולים באמצעות חמצן בתא לחץ אך נכון להיום לא ברור אם הליך זה אכן מביא לשיפור בסיכויי ההחלמה.

מניעת נמק גזי מתבצעת על ידי הטרייה של פצעים ועל ידי מתן טיפול אנטיביוטי מונע לאלו שסובלים מפצעים מזוהמים או לחולים במחלת הסוכרת שסובלים מפגיעה בכלי הדם ההיקפיים שעברו ניתוחי גפיים או פציעות.

במידה והמחלה לא מטופלת הסכנה הגדולה ביותר היא זיהום כללי. מצב זה נקרא ספסיס או אלח דם ועלול להסתיים ללא טיפול במות החולה.

ראו מחלות עור נוספות:

הרפס

סינדרום צ'דיאק היגשי

אדמדמת אביבית