המחלה מופיעה בשכיחות של 1-2 אחוזים באוכלוסייה הכללית ובחמישים אחוז מהמקרים היא תתפרץ לפני גיל עשרים. לחמישית מהחולים יש קרוב משפחה נוסף שחולה במחלה ובחלק מהמקרים החולים סובלים ממחלות חיסון עצמי מסוימות. חשוב לציין כי לא מדובר על מחלה מדבקת וכי התסמינים הקליניים שלה הם קוסמטיים מעיקרם.
הגורמים לויטילגו
נכון ל-2015 עדיין לא ברור מה הם הגורמים למחלה אם כי ישנן כמה תיאוריות המנסות להסביר את האטיולוגיה שלה. להלן כמה מהתיאוריות המרכזיות:
- גורמים גנטיים – מאחר ולחמישית מהחולים ישנו קרוב משפחה החולה במחלה גם כן, נראה כי למחלה ישנם מרכיבים גנטיים מסוימים. עם זאת, עדיין לא התגלו גנים ספציפיים שמוטציות בהם יכולות להגדיל את הסיכוי לחלות במחלה.
- גורמים אוטואימוניים – אחת התיאוריות המקובלות ביותר גורסת כי מדובר על מחלה אוטואימונית וזאת כיוון שבחלק מהחולים ניתן למצוא נוגדנים נגד מלנוציטים, התאים האחראים לייצור הפיגמנט מלנין, המעניק לעור את צבעו.
- התיאוריה המטבולית – תיאוריה רווחת נוספת לגביה יש הסכמה בקרב חלק ניכר מהחוקרים בתחום גורסת כי המחלה נובעת כתוצאה מהצטברות של פרוקסיד (חמצן פעיל) במלנוציטים.
במקרים רבים מתגלה כי המחלה התפרצה לאחר שהחולה חווה מאורע טראומטי כמו למשל מוות של אדם קרוב, תאונת דרכים ועוד.
ככל הנראה מדובר על מחלה מולטיפקטוריאלית, כלומר על מחלה הנובעת כתוצאה משילוב בין מספר גורמים המתקיימים במקביל.
מה הם התסמינים של ויטיליגו?
ניתן לחלק את המחלה לשלוש צורות מרכזיות בהתאם להסתמנות הקלינית שלה להלן:
- ויטיליגו ממוקם – הופעה של נגע אחד או למעלה מנגע אחד באזור עור מוגדר ותחום ללא התפשטות כללית.
- ויטיליגו מפושט – הופעה של נגעים רבים במספר אזורים בגוף. צורה זו מתחלקת למספר תת צורות בהתאם לאזורים הפגועים. כך למשל אחת מתת הצורות כוללת הופעה של כתמים בהירים בעיקר בקצות הידיים ובפנים.
- ויטיליגו כולל – מחלה הפוגעת בשמונים אחוז לפחות משטח העור.
בדרך כלל הכתמים הלבנים בעור מופיעים באזורים שנוטים להימתח לעתים קרובות כמו למשל הברכיים, המרפקים, גב ואצבעות הידיים. בנוסף לכך, הכתמים מופיעים בשכיחות גבוהה יותר באזורי עור החשופים לשמש. הכתמים יכולים להיות בהירים מאוד אם כי לעתים המחלה מתבטאת בכתמים בעלי ריכוז פיגמנטים נמוכים, שאינם בהירים לחלוטין.
השוליים של הכתמים מוגדרים היטב כשלעתים השוליים של הנגעים הינם בעלי צבע אדמדם. כמו כן בחלק מהחולים ניתן לאבחן פיגמנטציית יתר בשולי הנגעים. הכתמים מתפשטים על ידי הרחבה של השוליים כך ששטח הנגעים עלול בהחלט לגדול במהלך הזמן. בנוסף לכך מספר הנגעים עלול לגדול עם הזמן.
כיצד מאבחנים ויטיליגו?
אבחון המחלה מתבצע על ידי רופא עור כשברוב המוחלט של המקרים אין צורך בביצוע בדיקות נוספות מעבר לבחינת כתמי העור. כמו כן הרופא ישאל את הנבדק מספר שאלות שמטרתן לברר האם הוא בעל סיפור משפחתי של מחלות אוטואימוניות, האם הוא קרוב משפחה של חולה ויטיליגו, האם ניסה בעבר לטפל במחלה ועוד. בנוסף לכך ייתכן מאוד שהרופא יבחן את הכתמים באמצעות נורה אולטרה סגולית על מנת לבצע אבחנה מבדלת בין המחלה לבין נגעים פטרייתיים למשל.
כיצד מטפלים בויטיליגו?
הטיפול במחלה משתנה ממטופל למטופל בהתאם למידת החומרה של המחלה. כך לדוגמה במקרים הקלים ביותר אין בכלל צורך להגיש טיפול כשלעתים הטיפול יכלול בעיקר ניסיונות להסוות את הכתמים באמצעות איפור. במקרים החמורים ביותר בהם המחלה מפושטת מאוד ומשפיעה על למעלה מ-50% משטח העור, ניתן לשקול ביצוע תהליך הבהרת עור במטרה לשוות לכל שטח העור גוון אחיד.
טיפולים אפשריים נוספים הם למשל השתלת עור, המתאים עבור חולים שמחלתם יציבה, טיפול בעזרת מכשיר Multicare, הפולט קרני אור ממוקדות לחידוש הפיגמנטציה, טיפולי פוטותרפיה, משחות סטרואידיות ועוד.
במהלך הטיפולים מומלץ להגן על העור מקרינת השמש באמצעות קרם הגנה בעל דרגת הגנה גבוהה כשבמידת הצורך ניתן לקחת תוסף ויטמין D על מנת לפצות על החוסר.
ראו גם: