פסוריאזיס (ספחת בעברית) היא מחלה שבה בשל כשל או לקות מסוימת במערכת החיסון תאי העור מתחלפים בקצב מוגבר ולעתים עד פי אלף מהקצב הנורמאלי.
ישנם שישה סוגים שונים של פסוריאזיס שמשתנים בהתאם לתסמינים האופייניים לכל סוג וסוג. כך למשל פסוריאזיס אריתודרמה הוא סוג מסוים שבו אין אזור אחד על פני העור שלא מושפע מהמחלה והעור בו הופך לאדום ואילו פסוריאזיס אינברסה הוא סוג שבו מופיעה קשקשת באזורים ספציפיים בלבד דוגמת המפשעה, פי הטבעת, הטבור ועוד.
עד היום לא ברור בדיוק מה הוא הגורם הישיר למחלה למרות שישנן מספר תיאוריות בנושא. ישנם חוקרים שסבורים כי מדובר על טראומה של מערכת העיכול שבעקבותיה נוצרת לקות בעיכול חלבונים מסוימים, אחרים סבורים שהמחלה קשורה לתופעות נפשיות שונות ורוב החוקרים מסכימים על כך שלמחלה ישנם גורמים גנטיים לא מבוטלים. במאמר זה נסקור את דרכי אבחון פסוריאזיס.
אבחון פסוריאזיס מהיר ופשוט
ברוב המוחלט של מקרי הפסוריאזיס האבחנה נעשית במהירות רבה ולעתים תוך דקות ספורות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכל רופא עור מתחיל מסוגל לזהות את המחלה לפי תלונות החולה ולפי התסמינים האופייניים.
בדיקה גופנית פשוטה יכולה לחשוף את המופע הספציפי של כל סוג פסוריאזיס ולספק אבחנה מבדלת בין הסוגים השונים. עם זאת, למרות שברוב המקרים אבחון פסוריאזיס לא נחשב לאתגר משמעותי אלא על עניין של מה בכך, בכל זאת ישנם מקרים מסוימים שבהם הבדיקה הגופנית והשקלול של ממצאיה עם תלונות החולה אינם מספיקים.
הבדיקה הגופנית הבסיסית כוללת סקירה של הנגעים, בדיקה של כל אזורי העור בדגש על האזורים בהם המחלה באה לידי ביטוי באופן שכיח יותר כמו למשל אזור הקרקפת, הציפורניים, הישבן, המרפקים ועוד.
אבחון פסוריאזיס על ידי נטילת ביופסיה
למרות שההתבטאות הסימפטומטית של מחלת הפסוריאזיס לרוב מספיקה על מנת להגיע לכדי אבחנה מדויקת, הרי שבמקרים מסוימים רופא העור יכול להחליט כי ישנו צורך בביצוע בדיקות נוספות. כך למשל קורה כאשר התסמינים מזכירים תסמינים של מחלות אחרות.
ביופסיה הוא שם כולל לפעילות רפואית שבה נלקחת דגימה מזערית של רקמה מגוף האדם. במהלך הבדיקה לוקחים דוגמית מהאזור הפגוע ובוחנים אותה מתחת לעינית המיקרוסקופ.
בדיקה זו מאפשרת לקבל החלטה בנוגע למקור הבעיה בסבירות גבוהה מאוד. כך ניתן לשלול גורמים אחרים לתסמינים ולקבוע בוודאות כי אכן מדובר בפסוריאזיס. במידה והאבחנה שלילית ומתברר כי לא פסוריאזיס היא המקור לתופעות העוריות, לרוב יתבצעו בדיקות המשך על מנת לברר מה הוא בכל זאת הגורם לבעיה.
אילו גורמים לוקח רופא העור בחשבון מלבד ההסתמנות של המחלה על פני העור?
מקרים משפחתיים – כפי שציינו, כיום ידוע שפסוריאזיס היא מחלה בעלת מרכיבים גנטיים מסוימים. אי לכך חלק מהאבחנה כולל ביצוע של תשאול החולה על מצבם הרפואי של בני משפחתו. במידה ובמשפחה ישנם מקרים נוספים ואפילו מקרה אחד בלבד של מחלת הפסוריאזיס, הרי שהסיכוי שהתסמינים העוריים הם אכן תוצאה של המחלה הספציפית הזו ולא אחרת עולה משמעותית. אין משמעות הדבר שבמידה ואין מקרה של פסוריאזיס במשפחה אזי מקור התסמינים שונה, אך זו אחת מנקודות רבות שצריכות להילקח בחשבון.
קיום או אי קיום של גרד – בניגוד למה שמקובל לחשוב, העור הנגוע במחלה לרוב לא מגרד ובמידה וקיים גרד, הרי שמדובר על גרד קל בלבד. במידה והנגעים העוריים מגרדים מאוד, ישנו סיכוי לא רע שמדובר על מחלה שאינה פסוריאזיס.
מיקום הנגעים – למרות שהנגעים יכולים להופיע בכל מקום בגוף, הרי שישנם אזורים מסוימים שמועדים יותר לפורענות מבחינת המחלה. אי לכך במידה ואותם אזורים לא נפגעו מהמחלה, גם אז חשוב לבצע אבחנה מבדלת ולשלול קיום של מחלות אחרות.
אבחון פסוריאזיס בצורה מקצועית יתבצע אצל רופא מקצועי עם ניסיון היכול לאבחון ולתת פתרונות בהתאם לצרכי המטופל
ראו גם: