רוזיצאה היא מחלה כרונית של העור שבאה לידי ביטוי באדמומיות מוגברת בעור הפנים ובעיקר באזור הסנטר, המצח והלחיים.
האדמומיות היא סימן להתרחבות הנימים באזורים אלו ולעתים היא מזכירה כוויה שהתרחשה כתוצאה מחשיפה ממושכת לשמש. המחלה מתאפיינת במהלך הדרגתי כאשר במהלך הזמן האדמומיות הקלה הולכת ומחריפה ונהיית קבועה וזאת בניגוד לשלבים הראשוניים שלה בהם האדמומיות אינה קבועה.
במקרים מסוימים המחלה יכולה להחמיר ולהוביל להתרחבות מסיבית ביותר של הרקמות שבאה לידי ביטוי באף בשרני ונפוח מאוד. מדובר על מחלה נפוצה באופן יחסי אך רבים מהחולים בה כלל לא מודעים לכך שהיא קיימת. נכון לשנת 2010 חיו בעולם 45 מיליון בני אדם שאובחנו כחולים ברוזיצאה.
הגורמים למחלה
נכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא ברור מה הם הגורמים להיווצרות המחלה. עם זאת, ישנו חשד סביר להניח כי מדובר על מחלה בעלת מרכיבים גנטיים מסוימים שטרם פוענחו.
המחלה פוגעת יותר בבהירי עור שבמשפחות שלהם ישנו אדם נוסף אחד לפחות שחולה במחלה ופוגעת יותר בנשים מאשר בגברים אך בגברים היא באה לידי ביטוי בחומרה רבה יותר.
ישנם גורמים שונים שנחשבים כגורמי סיכון להחמרה של התסמינים וביניהם ניתן למנות בין היתר צריכת אלכוהול, צריכה של מזונות חריפים או מתובלים מאוד, לחץ או מתח נפשי, עלייה בטמפרטורה של הגוף, חשיפה מוגזמת לשמש ועוד.
כיצד ניתן לאבחן רוזציאה?
על מנת לקבוע כי הגורם לאדמומיות הוא מחלת רוזציאה יש לבצע אבחנה מבדלת. חולים רבים לא מבחינים בין רוזיצאה לאקנה (חטטת או פצעי בגרות) כיוון שפעמים רבות המחלה באה לידי ביטוי בפצעונים שמזכירים מאוד את הפצעונים האופייניים לאקנה.
עם זאת, רופא עור מסוגל לבצע את האבחנה בקלות יחסית. כך למשל הפצעונים האופייניים למחלת הרוזיצאה אינם מכילים מוגלה בעוד שפצעוני האקנה לרוב מכילים מוגלה ובנוסף לזאת מחלת האקנה לרוב תוקפת בני נוער ומתבגרים בעוד שהרוזיצאה פוגעת לרוב בבני שלושים עד חמישים.
כמו כן, קל להבחין בין רוזיצאה לאדמומיות שמקורה בהסמקה טבעית כיוון שבעוד שההסמקה הטבעית הולכת כלעומת שבאה, הרי שהאדמומיות שמקורה ברוזיצאה יציבה יותר. עוד נציין כי האדמומיות שמקורה במחלת הרוזיצאה לרוב תתאפיין בפצעונים קטנים בניגוד לאדמומיות שמקורה בהסמקה טבעית.
הטיפול במחלה רוזציאה
מעבר לפגיעה האסתטית של רוזציאה בחולים רבים מדווחים גם על פגיעה משמעותית בביטחון העצמי שלהם. בסקר שנערך לאחרונה בארצות הברית נמצא למשל שקרוב למחצית (41%) מכלל החולים במחלה נמנעים ממפגשים חברתיים.
כמו כן, חשוב לציין שככל שהטיפול יוגש בשלב מוקדם יותר, כך ההשפעה שלו על המחלה תהיה רבה יותר. במקביל לכך שחשוב להימנע מכל מה שעלול להחמיר את המחלה, קיימים טיפולים שונים שניתן להשתמש בהם על מנת להביא להקלה בתסמינים. הטיפולים השונים כוללים בין היתר את הטיפולים הבאים:
- טיפול מקומי על ידי משחות וקרמים – ישנו מגוון רחב ביותר של תכשירים שמיועדים לטיפול ברוזיצאה. חלק מהתכשירים מכילים חומרים אנטיביוטיים ומטרתם היא סילוק החיידקים שעשויים לזהם את העור, חלקם מכילים חומרים נוגדי דלקת וחלקם מיועדים להסרה של השומנים מהעור על מנת לשמור על הנקבוביות פתוחות ולמנוע סתימות.
- במידה והפצעונים נשארים מזוהמים חרף הטיפול במשחות אנטיביוטיות, יש לעבור לטיפול בתרופות אנטיביוטיות שנלקחות באופן פומי. בכל מקרה שבו מתחילים משטר אנטיביוטי יש להישאר במעקב רפואי.
- טיפולי לייזר – במהלך הטיפול בלייזר המטפל מבצע כיווץ של כלי הדם המורחבים באופן ממוקד. טיפול זה מתאים לחולים בהם המחלה אדישה במיוחד לכל שאר הטיפולים.
בשנים האחרונות החלו לצוץ שיטות טיפול רוזציאה חדשניות ובאופן כללי ניתן לומר שמדובר על תחום טיפולי דינמי מאוד שלא קופא על השמרים.
אי לכך ההמלצה היא להתייעץ עם רופא עור באופן קבוע על מנת להתעדכן בדרכי הטיפול השונות ולקבל ייעוץ אישי בנוגע לטיפול המתאים ביותר עבור כל חולה וחולה בהתאם לדרגת החומרה של המחלה שלו ולטיפולים שעבר.
ראו גם: