הצלקת היא רקמה שנוצרת באופן טבעי כחלק מתהליך הריפוי של העור לאחר פציעה שיכולה להיות חתך למשל או כוויה. כוויה יכולה להתרחש כתוצאה ממגע בין העור לחומרים כימים מסוימים, ממגע עם חומרים חמים במיוחד, כתוצאה מחשיפה לקרינה או כתוצאה מזרם חשמלי.
הצלקת שנוצרת לאחר הריפוי של הכוויה יכולה להיווצר באופנים שונים בתלות בדרגת החומרה של הכוויה. כך למשל כוויה מקומית קטנה שפגעה בשכבת העור העליונה בלבד תותיר אחריה צלקת לא משמעותית שכמעט ולא תראה לעין בעוד שכוויה נרחבת שמערבת גם את המבנים שנמצאים מתחת לפני העור ותומכים בו תוביל להיווצרות של צלקת שקועה שפני השטח שלה נמוכים מפני השטח של העור.
אילו סוגי צלקות קיימים?
הזכרנו סוג ספציפי אחד של צלקות שקועות אך ישנם סוגים רבים נוספים של צלקות. כך למשל ישנו סוג מסוים של צלקות שנקרא צלקות קלואידיות.
הצלקת הקלואידית היא צלקת שנוצרת כאשר בעקבות לקות במנגנון ההפעלה של הפיברובלסטים (תאי העור שמייצרים את סיבי הקולגן שמרכיבים את הצלקת) הקולגן מיוצר בצורה לא מבוקרת.
הייצור העודף של הקולגן בא לידי ביטוי הן בכמות שלו והן במשך זמן הייצור וכך גם לאחר שהכוויה נרפאה ממשיכים הפיברובלסטים לייצר את החומר ללא צורך.
בסופו של דבר הצלקת שתהליך הגדילה שלה ארוך מהרגיל מתחילה לכסות גם אזורים שלא ניזוקו בכוויה.
סוג אחר של צלקות הוא הצלקות ההיפרטרופיות שאמנם לא חורגות מעבר לתחומי הכוויה המקורית אך בהחלט גדלות בצורה לא פרופורציונלית כלפי גובה. צלקות אלו לרוב מהוות מפגע אסתטי כיוון שהן עזות צבע ובולטות מאוד.
מה משפיע על המראה הסופי של הצלקת?
ההיווצרות של הצלקות והצורה הסופית שלהן תלויות במגוון רחב של גורמים ורבים לא יודעים זאת אך אחד הגורמים החשובים הוא הנטייה הטבעית של הנפגע להצטלקות. כך למשל ישנם כאלה שבעקבות כוויה קטנה ולא משמעותית יפתחו צלקת קלואידית רחבת ממדים בעוד שאחרים בעקבות כוויה גדולה יחסית כמעט ולא יסבלו מצלקת כלל.
למרות שלא ניתן לשנות את הנטייה הטבעית, בהחלט ניתן לקחת אותה בחשבון ולכן כשידוע שלאנשים מסוימים יש נטייה לפתח צלקות קלואידיות, ההתייחסות הטיפולית אליהם במקרה של כוויות היא שונה.
כך למשל במידה ואדם בעל נטייה לפתח צלקות קלואידיות נכווה או נחתך, מומלץ לחבוש את הכוויה שלו בתחבושת לחץ ולעתים אף יוזרקו למקום חומרים שתפקידם לעכב את ההתפשטות הצלקתית ולפגוע בפלישה שלה לתחומי העור הבריא.
הממדים של הצלקת והמבנה שלה מושפעים גם מהממדים של הכוויה עצמה כמובן ומדרגת החומרה שלה, ממידת המעורבות של רקמת השריר והקולגן שמתחת לעור ועוד.
כיצד ניתן לטפל בכוויות בבית?
רוב הכוויות שמתרחשות בבית הן כוויות כתוצאה ממגע בין עור הגוף למים רותחים או ציוד חם אחר (תנור, להבת הכיריים ועוד). אי לכך ישנה חשיבות גדולה לקרר את האזור כמה שיותר מהר.
ההמלצה היא להימנע משימוש בקרח שעשוי להחמיר את הנזק ולהסתפק בשטיפה של אזור הכוויה במים קרים מתחת לברז במשך כחמש עשרה דקות.
זרם המים מאפשר להוריד את הטמפרטורה של האזור ולהפחית את הנזק. מאחר והשלפוחית שתיווצר במקום עדינה מאוד מומלץ לחבוש אותה ובמיוחד כשמדובר בשלפוחית שנמצאת באזור מועד לפורענות כמו בידיים למשל.
במידה והשלפוחית תתפוצץ תיווצר סביבה נוחה להתרבות חיידקים שיכולים לגרום לזיהום משני לכוויה. שימו לב שישנן תחבושות מיוחדות לכוויות שניתנות לרכישה ברוב בתי המרקחת בישראל שאינן נדבקות לכוויה.
כדי למזער את הסיכוי להיווצרות של צלקת לא אסתטית במיוחד ניתן גם להשתמש בקרמים ומשחות שמיועדים להרגעת העור ולסיוע לתהליך חידוש הרקמה.
בין הקרמים ניתן למצוא למשל טרולאמין או אלוורה מסוגים שונים וישנם גם קרמים במרשם רופא כמו סילברול שמכילים חומרים אנטיביוטיים שנפלאים למניעת זיהומים באזור הכוויה. שימו לב – כוויה לא מטופלת לרוב תיצור צלקת משמעותית יותר מאשר כוויה שזכתה לטיפול הולם ומסור.