סבוריאה, רוזיצאה ואקנה הן מחלות עור שלעתים קרובות הציבור הרחב נוטה להתבלבל ביניהן. במאמר זה נפרט אודות כל אחת מהמחלות הללו ונעמוד על ההבדלים ביניהן.
ישנן מחלות עור בפנים רבות שיכולות להתבטא בעור הפנים. חלק מהמחלות פוגעות בעור הפנים בלבד אך חלקן יכולות לבוא לידי ביטוי באזורים נוספים בעור הגוף.
בנוסף לכך ישנן מחלות עור בפנים רבות שנובעות מגורמים שונים שרק חלק מהתסמינים שלהן בא לידי ביטוי בפגיעה בעור הפנים. חלק אחר מהתסמינים בא לידי ביטוי בפגיעה במערכות גוף נוספות ולכן הן לא מוגדרות בהכרח כמחלות עור למרות ההתבטאות העורית.
קצרה היריעה מלהכיל את עשרות המחלות השונות שיכולות לבוא לידי ביטוי בעור. במאמר זה נסקור שלוש מחלות עור בפנים נפוצות – אקנה, רוזציאה ו סבוריאה דרמטיטיס
אקנה (פצעי בגרות)
אקנה (חטטת בעברית) היא מחלה דלקתית שמופיעה ברוב המוחלט של המקרים בגיל ההתבגרות. אקנה הוא עיוות של מילה יוונית (אקמה) שפירושה הוא שיא החיים.
המחלה מתרחשת כאשר בלוטות החלב בעור מפרישות כמות גדולה מדי של שומן שמצטבר בזקיקי השערות באזור הפנים (במקרים חריגים המחלה פוגעת גם באזור הגב או החזה).
הצטברות השומן בזקיקי השערות מובילה לסתימה של הזקיקים ולשגשוג של חיידק האקנה. הנוכחות החיידקית מעוררת את מערכת החיסון שמגיבה על ידי יצירת דלקת. המחלה מתאפיינת בפצעונים מוגלתיים נפוחים ורגישים למגע שעלולים לדמם וללא טיפול מתאים וללא הקפדה על מספר כללים חשובים המחלה יכולה להוביל להיווצרות של צלקות שילוו את האדם למשך שארית ימי חייו. אי לכך ישנה חשיבות גדולה להתייעצות עם רופא עור כבר בשלבים המוקדמים של המחלה עם הופעת הפצעון הראשון. הגורמים להיווצרות האקנה כוללים מתח נפשי, אלרגיה לחיידק האקנה, גירוי עז או גירוד של העור, בעיה באיזון ההורמונאלי, שימוש בסטרואידים ועוד.
אקנה היא דלקת שמופיעה בזקיקי השערות ובלוטות החלב שמופיעה ברוב המוחלט של המקרים בתקופת גיל ההתבגרות. הפצעים האופייניים לאקנה שנקראים גם פצעי בגרות או חצ'קונים מתרחשים בעקבות הפרשה יתרה של שומנים מבלוטות החלב בעור. הפרשה עודפת זו באה במגע עם תאי עור מתים ובעקבות כך נוצרת סתימה של זקיקי השערות. מתחת לסתימה נוצרת סביבה נוחה להתרבות של חיידק האקנה שנקרא Propionibacterium acnes ובעקבות כך מתרחשת תגובה דלקתית שבעקבותיה מופיע הפצע המוכר.
בדרך כלל פצעי האקנה מופיעים בעור הפנים באופן בלעדי אך במקרים חמורים יותר הפצעונים יכולים להתפשט ולפגוע גם בעור החזה, הגב והכתפיים. ישנם סוגים רבים של טיפולים לאקנה שחלקם כוללים הסרה של תאי עור מתים כדי למנוע את ההצטברות שלהם, חלקם כוללים קטילה מקומית של חיידקים, חלקם כוללים שימוש בסבונים מיוחדים שמונעים את ההתייבשות של העור ומחטאים אותו ועוד. על אף שלא מדובר על מחלת עור פנים מסוכנת, הרי שבעקבות הפצעונים וטיפול לקוי בהם עלולות להיוותר בעור צלקות קשות שבכוחן להשפיע במידה ניכרת על הדימוי העצמי ועל הביטחון העצמי של החולים. למעשה מתבגרים שסובלים ממקרה קשה של אקנה חריפה במיוחד יכולים לפתח חרדות ואפילו ללקות בדיכאון.
רוזיצאה או מחלות עור נוספות
רוזיצאה היא מחלה כרונית נוספת , מבין מחלות עור נוספות, שפוגעת בעור שמתאפיינת במהלך הדרגתי מתמשך. ללא טיפול מתאים האדמומיות הקלה שמאפיינת את תחילת המחלה הולכת ומחמירה ובמקרים חריפים במיוחד יכולה להתקבע ולהתבטא באדמומיות חמורה ובנפיחות בעיקר באזור האף שמקבל מראה בשרני במיוחד. לא ברור עדיין מה הם הגורמים למחלה אך ישנם גורמים רבים שעלולים להביא להחמרה בתסמינים. בין היתר מדובר על צריכת אלכוהול, מצבי לחץ או מתח, חשיפה מוגזמת לשמש, צריכה של מזונות חריפים מאוד ועוד. הפצעונים האופייניים למחלת הרוזיצאה מזכירים במידה רבה את הפצעונים מהם סובלים החולים באקנה ולכן הבלבול בין המחלות רב. עם זאת, מחלת הרוזיצאה לרוב מופיעה רק בשנות השלושים לחייהם של החולים והלאה בעוד שהאקנה תוקפת בעיקר מתבגרים. ברוזיצאה מטפלים לרוב על ידי משיחת האזורים הנגועים במחלה במשחות שמכילות חומרים נוגדי דלקת ובתכשירים בעלי השפעה אנטיביוטית.
בנוסף לכך ישנם טיפולי לייזר שמסייעים לכיווץ של כלי הדם המורחבים שמהווים את המקור לאדמומיות. ככל שהטיפול ניתן בשלב מאוחר יותר כך השפעתו תהיה פחותה יותר ועל כן חשוב לפנות לטיפול מוקדם ככל האפשר. רוזציאה (נקראת לעתים גם אקנה של הגיל המבוגר) היא מחלת עור פנים כרונית שפוגעת לרוב באנשים מעל גיל שלושים. עדיין לא ברור מה הוא הגורם למחלה וההשערה היא שמדובר על שילוב מסוים של גורמים סביבתיים עם גורמים גנטיים. המשמעות היא שלחולים ישנה נטייה גנטית לחלות במחלה אך כדי שהיא אכן תופיע בהם, ישנו צורך שיתרחשו מצבים נוספים אחרים.
מחלות עור בפנים וגורמים כאלו יכולים להיות מאמץ פיזי בעצימות גבוהה, לחץ נפשי, צריכה של מזונות חריפים, צריכת אלכוהול מוגברת, מזג אויר חם מאוד או קר מאוד, שימוש במוצרי קוסמטיקה שמכלים חומרים מסוימים ועוד. תסמיני המחלה כוללים נטייה להסמקה שמתפתחת לכדי הסמקה קבועה, הרחבה של כלי דם קטנים בסנטר ובלחיים ותפרחת אדומה. תסמינים נדירים יותר כוללים תחושת יובש וצריבה בעור הפנים, גירוי בעפעפיים ובמקרים מסוימים מתרחשת התרחבות רקמות שמובילה למראה של אף בשרני וגדול מאוד (Rhinophyma). מאחר ומדובר במחלה מתקדמת שתסמיניה הולכים ומחמירים עם השנים ישנה חשיבות עליונה להגיש טיפול מוקדם ככל האפשר. מחלות עור בפנים מטופלות במגוון טיפולים חלקם ידניים וחלקם בעזרת מכשירים חיצוניים. הטיפולים כוללים שימוש בקרמים ותרחיצים שונים שחלקם בעלי פעילות אנטי דלקתית, חלקם בעלי מרכיבים אנטי בקטריאליים וחלקם מיועדים להסרת שכבת העור שעליה צומחים זקיקי השערות שהולכים ונסתמים במחלה. כמו כן ניתן להשתמש בטיפולי לייזר על מנת לכווץ את כלי הדם המורחבים במקרים החמורים.
מחלות עור והתמודדות עם סבוריאה
סבוריאה (דהנת בעברית) שנקראת בשפה המקצועית סבוריאה דרמטיטיס היא מחלה כרונית, מבין מחלות עור רבות, שפוגעת בשכבות העליונות של העור. המחלה מתאפיינת בהפרשה מוגברת של שומן מבלוטות החלב העוריות ובהיווצרות של קשקשים שמופיעים באופן סימטרי בגוף. המחלה פוגעת באזורים שונים בגוף כמו למשל מתחת לשדיים, בין העכוזים, בקרקפת, בפנים, באוזניים ועוד. הפגיעה העורית גורמת לתחושת צריבה וגרד ומסבה לחולים פגיעה משמעותית באיכות החיים. לרוב המחלה מתפרצת בשלוש תקופות זמן לראשונה: לפני גיל שנה, באזור גיל ההתבגרות ולאחר שהחולה עבר את גיל ארבעים.
הגורמים השונים שעשויים להוביל להתפרצות של סבוריאה הם אלרגיה לחומרי מזון שונים, גורמים גנטיים מסוימים, תפקוד לוקה בחסר של מערכת החיסון, שינויים קיצוניים במזג האוויר, שיבוש של הפעילות ההורמונאלית שנגרמת על ידי הורמונים שמועברים לתינוק דרך השיליה או דרך חלב האם, חסרים תזונתיים שונים ועוד. הקשקשים שמאפיינים את תחילת המחלה הינם דקים יחסית אך ללא טיפול הקשקשים הולכים ונהיים עבים יותר ויותר ומקבלים גוון צהבהב. כדי למנוע את ההחמרה של התסמינים מומלץ לפנות לרופא עור לקבלת טיפול רפואי אך במקביל יש גם לשמור על מצב נפשי תקין, להימנע ממצבי לחץ או מתח, לדאוג לשמירה על לחות העור ועל ניקיונו, להקפיד על תזונה נכונה ודלת שומן ולהרבות בשתיית מים ובצריכת פירות וירקות.
סבוריאה היא מחלת עור בפנים כרונית דלקתית שפוגעת בשכבות העור העליונות שבאה לידי ביטוי בהפרשה מוגברת של שומן מבלוטות החלב. התסמינים שלה כוללים קשקשת יבשה בעור, עודף שומניות, קילופי עור ואדמומיות. האזורים הנפוצים בהם ניתן לראות את ההתבטאות העורית של המחלה הם הפנים, הקרקפת, בתי השחי והמפשעות. מדובר על מחלה שכיחה יחסית שפוגעת בחמישה עשר אחוז מהאוכלוסייה אך הגורם לה אינו ידוע. בשלבים הראשונים של המחלה הקשקשים שמופיעים על העור עדינים ודקים מאוד אך ללא טיפול מתאים הקשקשים הולכים ונהיים עבים יותר ובעלי גוון צהוב.
הטיפול כולל משחות שמכילות סטרואידים או אנטיביוטיקה, תכשירים שמשמשים להרגעת הגרד האופייני ולהפחתת הקשקשת. בנוסף הטיפול מיועד לאיתור הגורמים שמובילים להתפרצות ההתקפים של המחלה ולהימנעות מהם (טיפול מונע).