המנגיומה היא גידול קטן של כלי דם שלפי מחקרים עדכניים בתחום נמצא בקרב חמישה עד עשרה אחוז מכלל התינוקות עד גיל שנה ונחשב לשפיר.
בבנות ניתן למצוא המנגיומה בשכיחות גבוהה יותר מאשר בבנים עד פי שלושה ובקרב פגים בדגש על פגים שנולדו במשקל נמוך במיוחד, השכיחות של ההמנגיומה היא עשרים וחמישה אחוז.
שישים עד שמונים אחוז מההמנגיומות מופיעות בצוואר או בראש וכל היתר מופיעות בשאר הגוף. מחצית מההמנגיומות מופיעות כבר בלידה והמחצית השנייה של ההמנגיומות מתפתחות במהלך השבועות הראשונים לחיי התינוקות.
הגורם להיווצרות של המנגיומה
למרות שבשנים האחרונות התרחשה התקדמות מרחיקת לכת בהבנת התהליכים המולקולריים שלוקחים חלק בהיווצרות ההמנגיומות, הרי שנכון לכתיבת שורות אלה, המנגנון הפיזיולוגי שמביא להיווצרותן טרם הובהר עד תום.
נראה שהתהליך שמביא להיווצרות של המנגיומות הוא תהליך שנקרא אנגיוגנזיס (יצירה של כלי דם חדשים מתוך כלי דם קיימים). התיאוריה המרכזית גורסת שבעקבות פגיעה בתהליך הגדילה של כלי הדם במהלך ההיריון או בעקבות כך שהתהליך של התבגרות כלי הדם העובריים לא נשלם, האנגיוגנזיס ממשיך לאחר הלידה.
מאחר ובמהלך ההיסטוריה תועדו מקרים רבים של משפחות שבהן ההמנגיומות הועברו בתורשה אוטוזומלית דומיננטית, נראה כי לתופעה מרכיבים גנטיים מסוימים אך אלו טרם הובהרו עד תום גם כן. עוברים שאימותיהם עברו בדיקת סיסי שלייה נמצאים בסיכון גבוה פי 10 לפתח המנגיומות אך שוב, הסיבה לכך עדיין לא התגלתה.
המהלך הקלאסי של ההמנגיומה
באופן עקרוני ישנם סוגים שונים של המנגיומות שנבדלים זה מזה לפי מידת החדירה או עומק החדירה של הנגע לעור.
שישים אחוז מסך ההמנגיומות באות לידי ביטוי בנגעים שטחיים (המנגיומה שטחית) בצבע אדום, 25-35% באות לידי ביטוי בנגע שטחי בצבע אדום ובמרכיב כחול בהיר בעור הסמוך לנגע (המנגיומה שטחית עמוקה) ושאר ההמנגיומות הן נגעים ללא נגיעה על פני העור (המנגיומות עמוקות) אלא רק מתחת לפני העור.
המנגיומות שטחיות יכולות לגדול במשך חצי שנה עד שמונה חודשים בממוצע (במקרים מסוימים שלב הגדילה נמשך אף שנה וחצי) ולאחר שהן מגיעות לגודלן המקסימלי, הן נשארות תקופה מסוימת ללא כל שינוי ואז מתחילות להצטמק ולהיעלם.
המנגיומות עמוקות יותר לרוב גדלות במשך זמן רב יותר והדבר נכון גם לגבי השלב בו אינן משנות את גודלן וכן לגבי השלב בו הן קטנות ונעלמות בהדרגה.
יש לציין שהמנגיומות באזורים מסוימים נוטות להישאר זמן רב יותר כששלב הנסיגה וההיעלמות יכול להימשך בין שלוש לעשר שנים. אזורים אלה יכולים להיות השפתיים או קצה האף למשל.
לא ניתן לחזות את גודלה הסופי של ההמנגיומה בשלב הצמיחה ובדרך כלל הוא נע בין מספר מ"מ למספר ס"מ. שלב הנסיגה של ההמנגיומה מתחיל בשינוי של צבע הנגע מאדום לכחלחל אפור ובשליש מהמקרים גם לאחר ההיעלמות של ההמנגיומה עדיין ניתן לראות זכר לקיומה.
מה הם הסיבוכים של ההמנגיומה?
בדרך כלל ההמנגיומה אינה מסוכנת וברוב המקרים היא חולפת עד גיל שנתיים.
עם זאת, במקרים מסוימים היא עלולה להסתבך ולפגוע בבריאותו של החולה. הסיבוך השכיח ביותר של המנגיומה הוא התכייבות של הנגע. ההתכייבות גורמת לכאב ולהעלאת הסיכון לזיהום מקומי בכיב.
סיכון נוסף יכול להיווצר במקרה שמדובר על המנגיומה בגלגל העין, במקרים של המנגיומות מרובות מאוד בעור ובמצבים של המנגיומות בדרכי הנשימה. בדרך כלל כפי שציינו ההמנגיומה חולפת מאליה ללא כל התערבות רפואית אך במקרים מסוימים המצריכים טיפול ניתן לטפל בהמנגיומה עם סטרואידים, טיפולי לייזר או אינטרפרון.
מחלות נוספות בעור: