מהם גידולים מזנכימאליים וכיצד הם משפיעים על הגוף?

בניגוד למה שרבים חושבים, לא כל מקרי סרטן העור הם תוצאה של גידול שהחל בתאי העור עצמם. גידולים שמקורם הוא בתאים שמרכיבים את שכבת האפידרמיס של העור (תאי האפיתל) נקראים גידולים אפיתליאליים ובאופן כללי ניתן לקרוא להם "סרטן העור".

אך ישנם גידולים נוספים שיכולים להופיע על פני העור, מלבד אלו של סרטן העור, שנקראים גידולים מזנכימאליים שמקורם בפיברובלסטים, בתאי עצב, בתאי שריר ועוד.

המזנכימה היא רקמה עוברית שנוצרת מהמזודרם. התאים שאינם מאורגנים נודדים בשלבים המוקדמים להתפתחות העובר לחלקי הגוף השונים ויוצרים את רובו של השלד, את מערכת הלימפה, הסחוסים, את מערכת כלי הדם ועוד.

במאמר זה בחרנו להרחיב אודות שלושה גידולים מזנכימאליים אך חשוב להבין כי ישנם סוגים נוספים של גידולים שקצרה היריעה מלהרחיב אודותיהם.

סרקומה על שם קפושי

באופן עקרוני סרקומה היא גידול סרטני שיכול להתפתח מכל רקמת חיבור שהיא. נהוג להבדיל בין מספר סוגים שונים של סרקומה בהתאם לסוג הרקמה ממנה התפתח הגידול.

האבחנה נחלקת לסרקומה שמקורה ברקמה קשה (סרקומה של העצם או הסחוס) ולסרקומה של רקמה רכה (סרקומה של כלי הדם, השומן או השריר.

סרקומה על שם קפושי היא מחלת עור נדירה מאוד ממשפחת הסרטן ששונה משאר סוגי הסרטן בכך שהיא לא מתפתחת באזור אחד ומתפשטת לאזורים אחרים אלא יכולה להופיע במקביל במספר חלקים בגוף.

המחלה באה לידי ביטוי בדרך כלל בעור אך במקרים מסוימים יכלה לפגוע גם במגוון רחב של איברים פנימיים כמו למשל במערכת העיכול, בבלוטות הלימפה ובריאות. המחלה נגרמת על ידי וירוס ההרפס האנושי 8 שמועבר ברוק, בזרע ובדם אך יכול לעבור גם מאם לעובר, בעירוי דם או בהשתלת איבר מאדם חולה לאדם בריא.

תסמיני המחלה כוללים נגעים או גושים שטוחים בצבע אדום סגול עד חום שמתפתחים במהירות גדולה שבמקרים רבים מתמזגים ויוצרים גידול גדול. כל עוד המחלה פוגעת בעור בלבד היא אינה מסכנת את חיי החולה אך מצב זה משתנה במידה והגידול פולש לאזורים נוספים.

המנגיומה קפילרית

המנגיומה קפילרית נחשבת לגידול השפיר השכיח ביותר בתקופת הינקות כשבדרך כלל הנגע העורי בתחילתו עדין מאוד, שטוח וקטן מאוד.

עם זאת, בחודשי החיים הראשונים (בין גיל שלושה חודשים לגיל שנה) הנגע גדל באופן דרמטי ובמקרים מסוימים יגרום ללחץ מכאני על איברים מסוימים כמו למשל על גלגל העין במקרים של המנגיומה של העפעף. במקרים אלו עלולה להתרחש צניחה של העפעף וכן עלולות להופיע הפרעות ראייה חמורות.

באופן טבעי בדרך כלל עד חמישים אחוז מהנגע נעלמים עד הגיעו של החולה לגיל חמש שנים ועד תשעים אחוז נעלמים עד הגיע החולה לגיל עשר.

הטיפול כולל מעקב צמוד על מנת לוודא כי גדילת הנגע לא מסכנת את הראייה ובמקרים בהם אכן נגרם נזק, ניתן להסיר את הנגע בניתוח או להזריק לו סטרואידים באופן מקומי.

דרמטופיברומה

דרמטופיברומה היא התעבות שפירה של העור שצורתה מעגל בקוטר שנע בין חמישה לעשרה מילימטרים.

בדרך כלל מדובר על מצב שאינו מהווה הפרעה ניכרת לאיכות החיים אך במצבים מסוימים הפיברומה העורית יכולה לגרום לרגישות מקומית או לגרד מקומי. למרות שללא טיפול הנגע העורי לא נעלם ולמעשה יכול ללוות את האדם למשך שארית ימי חייו, הרי שרוב החולים בוחרים שלא להסיר את הנגע כיוון שאינו מפריע להם באופן מיוחד.

ההסרה מתבצעת בעיקר במקרים בהם הנגע בולט מעל פני השטח ואז הוא מוסר בניתוח פשוט שמבוצע בהרדמה מקומית בלבד. הצורה הפיזית של דרמטופיברומה מזכירה מאוד התעבות ממאירה שנקראת דרמטופיברומה פרוטרוברנס.

ראו גם:

אורטיקריה – חרלת