שושנה, ורדת או אריזיפלס היא מחלת עור זיהומית שפוגעת בדרמיס. הדרמיס היא השכבה של העור שממוקמת בין האפידרמיס להיפודרמיס. היא מורכבת מרקמת חיבור ומצויים בה שפע של כלי דם ועצבים. במחלת השושנה מתרחש זיהום של הדרמיס על ידי גורם חיידקי כשלרוב מדובר על Staphylococcus aureus או על חיידק סטרפטוקוקי. הזיהום גורם להיווצרות של דלקת שמתפשטת מתחת לרקמה השומנית שמתחת לעור.
בדרך כלל הזיהום יתרחש בשוקיים אך במקרים מסוימים הזיהום יתחיל דווקא בדופן הבטן, בפי הטבעת או בפנים. הסיכון לחלות בשושנה גדל כאשר קיימת מחלת עור דלקתית קודמת, כאשר ישנו זיהום עור פטרייתי או כאשר ישנה פגיעה עורית בעקבות קרינה, שריטה, פצע, ניקוב של העור בעקבות הזרקה, עקיצה של חרק ועוד.
מה הם התסמינים של המחלה?
התסמינים של מחלת השושנה רבים ומגוונים ולרוב מופיעים בחולים לאחר 48 שעות מרגע ההדבקה. בין התסמינים ניתן למנות את הבאים (חשוב לזכור שלא כל התסמינים יופיעו בכל החולים ולכן נתמקד בתסמינים השכיחים ביותר):
- חום גבוה שלעתים מופיע באופן מערכתי ולעתים באופן מקומי.
- נפיחות מקומית והופעה של בצקת באזור המודלק.
- היווצרות של שלפוחיות עוריות באזור המזוהם.
- היווצרות של דימומים תת עוריים באזור המודלק.
- היווצרות של הפרשות שקופות או מוגלתיות מהאזור הנגוע.
כיצד מטפלים במחלה?
בדרך כלל המחלה לא נחשבת למסוכנת והטיפול בה כולל בעיקר מנוחה, הרמה של האזור המודלק והבצקתי ומשטר אנטיביוטי. ההקלה בחומרת התסמינים מורגשת כבר לאחר יומיים עד שלושה בממוצע והדלקת חולפת לחלוטין תוך שבועיים ברוב המוחלט של המקרים.
ישנה חשיבות גדולה למעקב אחר נסיגת המחלה כדי לשלול מצבים של זיהום מפושט או מתקדם. כך למשל ניתן לסמן את האדמומיות בטוש סימון מיוחד ולעקוב אחר ההתפשטות או הנסיגה של האדמומיות. אם הזיהום חדר לרקמת העצם, ניתן לראות זאת בצילום רנטגן או על ידי בדיקת מיפוי עצמות. כל עוד המחלה הולכת ונסוגה ניתן להמשיך בטיפול האנטיביוטי כמתוכנן אך במקרים חריגים ישנו צורך להאריך את משך הטיפול ואף להגדיל את המינון בהתאם לצורך.
כמו כן במידה והשושנה התפתחה על רקע של זיהום פטרייתי למשל, ישנו צורך להגיש טיפול לזיהום הראשוני במקביל.
מה הם הסיבוכים של השושנה?
כפי שציינו, לרוב לא מדובר על מצב מסכן חיים אך בהחלט במצבים מסוימים בדגש על מצבים בהם החולים סובלים במקביל מסוכרת או מהיחלשות או דיכוי של המערכת חיסונית, הרי שהמחלה יכולה להסתבך.
בכל מקרה בו לא מורגש שיפור במצב הכללי לאחר יומיים עד שלושה של טיפול אנטיביוטי ובכל מקרה שבו מורגשים כאבים חריפים באזור הנגוע בדלקת, ישנה חשיבות גדולה לפנות לרופא עור המטפל וליידע אותו בנוגע לכך. בין הסיבוכים השונים ניתן למנות:
- במצבים חריגים הזיהום יכול לחדור את כלי הדם ולהתפשט באופן מערכתי. זיהום שחודר לדם נקרא בשפה המקצועית גם אלח דם או ספסיס ועלול להוביל למוות ללא טיפול מתאים תוך זמן קצר. הסימנים המקדימים להתפתחות זיהום בדם יכולים להיות הרגשה כללית רעה, צמרמורת וחום גבוה.
- במקרים מסוימים עלול להיווצר במקום הזיהום נמק או אבצס.
- בקרב חולים מסוימים השושנה חוזרת באופן כרוני פעם אחר פעם. בקרב חולים אלה לעתים נגרם מצב שנקרא לימפאדמה. מדובר על פגיעה בכלי הלימפה בסביבות האזור הנגוע ועל היווצרות של בצקת קבועה. הבצקת הקבועה מהווה מעבר לפגיעה האסתטית גם פגיעה תפקודית שגורמת להגבלה בטווח התנועה.
- כפי שציינו, לעתים הזיהום יכול להתפשט למפרקים או עצמות ואז הטיפול האנטיביוטי צריך להיות ממושך יותר.
ראו גם: