נתוני המחקר
מחלה זו מאופיינת בהופעת אדמומיות וסימנים דמויי אקנה מעוותים על הפנים. בעוד שניתן לטפל במחלה זו, לא קיימת תרופה ידועה, ואף לא סיבה ברורה.
במחקר החדש שנערך בין השנים 1997-2012, צוות החוקרים בדק נתונים שהתקבלו ממערכת רישום הבריאות הממלכתית הדנית. נתוני הרישומים הרפואיים של האוכלוסייה, הכוללת קרוב ל-5.6 מיליון גברים ונשים, העידו על ממצאים לפיהם 82,000 תושבים חולים ברוזציאה.
החוקרים קבעו שאנשים המתמודדים עם מחלה זו נמצאים בסבירות הגבוהה יותר בשבעה אחוזים לפתח כל סוג של דמנציה, וסיכון גבוה יותר באופן משמעותי של 25% לפתח אלצהיימר, בהשוואה לאנשים ללא רוזציאה.
הסיכון לפתח את המחלה
ממצאי המחקר העידו שנשים סובלות מהמחלה הרבה יותר מגברים. הנתונים העידו שנשים עם רוזציאה נמצאות בסיכון של 28% יותר ללקות באלצהיימר, לעומת סיכויים גבוהים יותר ב-16% לגברים עם בעיות עור.
גם הגיל משמעותי להתפתחות המחלה. המחקר מצא שהסיכון לאלצהיימר בקרב חולי רוזציאה עלה באופן משמעותי ונמצא גבוה בעשרים אחוזים בקרב משתתפי המחקר בגילאי שישים ומעלה. ועדיין, מחברי המחקר מדגישים כי המחקר מצביע על הקשר בין דמנציה ורוזציאה בלבד, אך אינו קובע בהכרח קיום קשר סיבתי. הממצאים פורסמו באפריל 2016 בכתב העת Annals of Neurology.
נתוני מחקרים קודמים
מחקר זה אינו הראשון שקבע את הקשר בין רוזציאה לבין הפרעות נוירולוגיות. בתחילת שנת 2016, מחברי המחקר החדש הובילו חקירה שקשרה את מצב העור לסיכון מוגבר למחלת פרקינסון. ממצאים אלו פורסמו בכתב העת Neurology JAMA.
מחברי המחקר החדש, שנקרא: "החקירה המקיפה הראשונה של מחלת האלצהיימר בקרב אוכלוסייה גדולה של חולים ברוזציאה", בודקים קיום את הנתונים העשויים להסביר את העלייה האפשרית בסיכון לדמנציה בקרב אנשים עם מחלה זו.
גורמים אפשריים לקשר בין מצב העור לבין רוזציאה
מחברי המחקר מדווחים שחלבונים ותהליכים דלקתיים מסוימים נמצאו ברמות גבוהות בעור החולים, ואלו קשורים גם לדמנציה ובמיוחד למחלת אלצהיימר. יחד עם זאת, בעוד שממצאים אלו עשויים להיות הסבר אפשרי אחד, לא ניתן לקבוע בוודאות כי זהו הגורם, אך יתכנו תהליכים משותפים המציבים אדם בסיכון לשתי ההפרעות.
השלב הבא החשוב המוביל למחקרים חדשים בעקבות ממצאים אלו הוא השגת בנה טובה יותר של הבסיס לשני המצבים, כך שניתן יהיה להרכיב מטרות טיפול או שינויים באורח החיים המתגלים כבעלי השפעה על הסיכון לפתח את שתי המחלות. לדעת החוקרים, יהיה מעניין אף לבחון אם טיפול מוצלח במחלה אחת, ישפיע על מהלך התפתחות המחלה השנייה.
לעת עתה, מומלץ לחולי רוזציאה, במיוחד בגילאי שישים ומעלה, לתת את הדעת לכל סימן של ירידה משמעותית בזיכרון לטווח הקצר, יכולת תקשורת, יכולת קבלת החלטות או יכולת התמצאות. גם הרופאים צריכים להיות מודעים לסיכונים אלו.