לימפומה או "סרטן קשרי הלימפה" היא מחלה ממאירה שבאה לידי ביטוי בגידולים סרטניים של מערכת הלימפה באופן כללי או של קשרי הלימפה בלבד.
לפי ארגון הבריאות העולמי ישנם חמישה סוגים שונים של לימפומה שנבדלים זה מזה בהתאם לסוג התאים שנפגעים מהמחלה אך עד לא מזמן (עד שנת 2001) עשרות הסוגים המוכרים של הלימפומה סווגו לשתי קבוצות עיקריות בלבד (לימפומות שאינן הודג'קין ולימופומות הודג'קין).
חלוקה זו התבססה על הדיכוטומיה האנטומית של האזור בגוף שבו התפתחה הלימפומה (בקשרי הלימפה: לימפומת הודג'קין או בכל מקום אחר במערכת הלימפה: לימפומה שאינה הודג'קין).
שיעור ההחלמה מלימפומה באופן כללי עומד על חמישים אחוז וככל שהאבחון מהיר יותר ותכנית הטיפולים מתאימה יותר באופן אישי למטופל, כך סיכויי ההחלמה עולים.
מערכת הלימפה ותפקידיה
מערכת הלימפה היא מערכת שמורכבת מצינורות דקים שמוליכים תאים ונוזלים מהרקמות לכלי הדם. תפקיד המערכת הוא לשמר את מאזן הנוזלים והחלבונים ברקמות הגוף באמצעות ניקוז העודפים שנשארו כתוצאה מפעילותו של מחזור הדם. כאשר חלבונים נוזלים לנוזל הבין תאי מהנימים, הלחץ האוסמוטי משתבש וכתוצאה מכך נפגע החילוף התקין של החומרים בין הרקמות לנימים.
מערכת הלימפה מסלקת את החלבונים העודפים ואת הנוזלים העודפים ומאפשרת לשמור על הלחץ האוסמוטי החשוב כל כך לתפקוד מחזור הדם.
כמו כן, מערכת הלימפה מובילה בצינורות שלה תאים ששייכים למערכת החיסון ובכך מקיימת את הפעילות החיסונית של הגוף. נוזל הלימפה שזורם במערכת זהה לחלוטין לנוזל הבין תאי שנמצא ברקמות והרכבו משתנה בהתאם לצורך.
מערכת הלימפה מורכבת מנימי הלימפה שמתנקזים לצינורות הלימפה המאספים שמוליכים את הנוזל הלימפתי לשרשרת של קשרי לימפה.
צינורות מאספים אחרים מנקזים את קשרי הלימפה אל מערכת הדם. באופן כללי כלי הלימפה הגדולים ממוקמים בסמיכות לכלי הדם ויוצרים את הטריאדה המפורסמת (כלי לימפה, ווריד ועורק).
לימפומה שאינה הודג'קין
מאחר והלימפומה השכיחה ביותר היא לימפומה שאינה הודג'קין, נרחיב מעט אודות הלימפומה הספציפית הזו. באופן עקרוני לימפומה שאינה הודג'קין יכולה להופיע בדמות של מחלה אגרסיבית מאוד (33% מסך המקרים של הלימפומה באופן כללי) או בדמות מחלה איטית שמתאפיינת במהלך ממושך ובהתפרצויות חוזרות.
האבחנה של לימפומה מתבצעת על סמך ביופסיה ועיבוד פתולוגי שכולל אימונוהיסטוכימיה כשבדרך כלל יבוצעו גם בדיקות גנטיות לאבחון מדויק של סוג הלימפומה.
לאחר מכן מסווגים את הלימפומה לפי תאי המקור (תאי B או תאי T) ולפי מידת ההתמיינות (תאים צעירים או תאים בוגרים) ולבסוף קובעים את השלב של המחלה לפי הקריטריונים המפורסמים של אן ארבור (שלבים אחד עד ארבע).
שלבי המחלה
- בשלב הראשון המחלה פוגעת רק באזור אחד (או באתר חוץ לימפטי או באחד מקשרי הלימפה).
- בשלב השני ישנה מעורבות של יותר משני קשרי לימפה או של שני אזורים מאותו הצד של הסרעפת.
- השלב השלישי מערב קשרי לימפה שממוקמים משני צדי הסרעפת וישנה אפשרות גם למעורבות של אברים שמחוץ למערכת הלימפטית.
- השלב הרביעי הוא השלב האחרון שבו מדובר כבר על מחלה מפושטת שפוגעת באיברים שונים לרבות במוח, בעור, בעצם, בריאות ועוד.
כיצד מטפלים בלימפומה?
הטיפול מותאם לכל מטופל באופן אישי ונקבע בהסתמך על דירוג המחלה ועל הסוג הפתולוגי הספציפי שלה. אחד האלמנטים החשובים ביותר שנכנסים לשקלול הסופי ושבכוחם להשפיע על ההחלטה לגבי הטיפול המתאים ביותר הוא השלב של המחלה אך כמובן שישנה חשיבות גם להעניק תשומת לב לגילו של החולה, למצבו הבריאותי הכללי ועוד.
סך הכול ישנן ארבע גישות טיפוליות שכוללות תרופות ביולוגיות, השתלה של מח עצם, כימותרפיה ורדיותרפיה (או שילובים של הטיפולים השונים כמובן).
ראו גם: