כך שמוצרי טיפוח אישיים ומוצרי טיפוח מגני עור ושיער מפני נזקי השמש, עשויים בפועל להאריך את משך הזמן הנדרש לכניסה להריון.
במהלך המחקר, פוריות הגבר נמצאה רגישה יותר לכימיקלים אלו מאשר פוריות נשית. הנשים שהשתתפו במחקר נחשפו לכמות גדולה יותר של מסנני קרינה, אך חשיפתן לא נקשרה לאף עיכוב משמעותי בהריון.
מהלך המחקר
לצורך המחקר, החוקרים עקבו אחר 501 זוגות שניסו להרות במשך שנה. הם בדקו דגימות שתן ומצאו כי זוגות שנתקלו בבעיות פוריות חוו מכנה משותף: דגימות השתן של גברים הראו רמות גבוהות של BP-2, או OH-BP4, חומרים כימיים הנמצאים בדרך כלל במסנני קרינה.
וזו הבעיה אותה זיהו המדענים: מרכיבים אלו אינם רשומים על אריזת קרם ההגנה, ולא קיים חוק המחייב את היצרנים לכלול אותם. בעוד שהחוק עשוי להשתנות, נכון להיום, הדבר הטוב ביותר אותו ניתן לעשות הוא לשטוף ביסודיות את קרם ההגנה לאחר השהייה בחוץ.
קרם הגנה חיוני להגנה מפני השמש, ובהחלט מומלץ להמשיך להשתמש בו כדי להימנע מסרטן העור, אך גברים החוששים להשלכות על הפוריות, צריכים לנקוט בשיטות אחרות להפחתת חשיפתם לחומרים הנמצאים במסנני הקרינה, באמצעות הפחתת השימוש בהם והעדפת מוצרים אחרים בטוחים יותר, כולל שטיפה יסודית עם השיבה הביתה.
סינון הזרע
החוקרים בדקו את מסנני הקרינה המאושרים לשימוש בארצות הברית ובאירופה, באמצעות המסתם ויישומם על דגימות זרע שסופקו על ידי מתנדבים בריאים. כמעט ממחצית המסננים שנבדקו נמצאו כבעלי יכולת לעצור תפקוד ראוי של זרע. החוקרים סבורים שאלו הן תוצאות מדאיגות העשויות להסביר חלקית מדוע בעיות פוריות שאינן מוסברות כה נפוצות.
המחקר הקודם אותו ערכו צוות המדענים גילה שמגוון משבשים אנדוקריניים עשויים להיות בעלי השפעה על תפקוד הזרע. מסנני קרינה, אשר חודרים בקלות לעור, הם חלק מהגורמים לשיבושים בתפקוד הזרע. החוקרים מסבירים שכשגבר מורח קרם הגנה על העור, חלק מהמסננים עשויים לחדור דרך העור ולהתערב בזרם הדם.
במחקרים קודמים, מסנני קרינה נמצאו גם בלמעלה מ-95% מדגימות השתן שנבדקו כחלק מניסויים בארצות הברית, ספרד, צרפת ודנמרק. המחקר הנוכחי בדק את דגימות השתן והשווה אותן לדגימות דם על מנת לאשר את הממצאים.
חיקוי פרוגסטרון
מסננים אלו נמצאו כמשפיעים על הזרע בכך שהם מחקים את השפעות הורמון הפרוגסטרון הנקבי. חיקוי זה שינה את האיתות הפנימי של תאי הזרע. לדברי המדענים, אם הכימיקלים יכולים לעבוד כמו פרוגסטרון, הם עלולים להשפיע על תפקוד הזרע. הפרוגסטרון חיוני ליכולת הזרע להתבגר להפריית ביצית. הוא שולט על המשיכה של תא הזרע לקראת הביצית, כמו גם על יכולת הזרע לנוע ולפרוץ מחסומים על מנת להגיע לביצית.
במהלך המצגת שלהם, החוקרים הסבירו שכשהפרוגסטרון נקשר לתא זרע, הוא מוביל אותות סידן הנשלחים בזרע כתוצאה משינויים בריכוז יוני סידן. כשמבוצע חיקוי השפעה זו, כימיקלים כגון מסנני קרינה משבשים את התהליך ומשנים את אופן הפעולה הפנימי של הזרע.
בכמויות נמוכות, מסנני קרינה נמצאו כבעלי השפעה נוספת, כלומר, למרות שהחומרים המשפיעים על הפוריות נוכחו ברמות נמוכות יותר, הם עדיין היוו השפעה על דגימות זרע. במהלך המצגת, החוקרים הסבירו שאם בודקים את הכימיקלים של מסנני הקרינה בתערובת, מקבלים אותן סידן קטן. כלומר, גם לרמות נמוכות יותר עדיין יש השפעה על הפוריות.
בביקורת המחקר, מומחים לבריאות הציבור מאוניברסיטת הארוורד סבורים שלמרות הראיות המשכנעות, מחקר זה התבצע בתנאי מעבדה ולא על בני אדם, ויש לקדם את ההבנה דרך מחקרים אפידמיולוגיים על כימיקלים אלו.