מדוזה היא חיה חופשית ימית, שאינה אגרסיבית, דביקה ומרובת זרועות, המכוסות בצקים מלאים רעל, אשר עלול לגרום לכאבים בעת עקיצה, ואף לסכנת חיים. מדוזות נמצאות ברחבי העולם אך הקטלניות ביותר נמצאות בהודו ובאוסטרליה.
בדרך כלל ניתן למצוא מדוזות סמוך לפני שטח המים בזמני שפל או לאחר גאות. העקיצות נגרמות כאשר המדוזה שוחה לחוף ונוגעת באדם. הבעיה עם מדוזות היא שהן מתקרבות במהירות וללא התרעה אל הקורבן ועוקצות.
גורמים לעקיצה
העקיצה מגיעה מהתאים המצויים בזרועות הארוכות של המדוזה, המזריקים ארס המבוסס על חלבונים. כל זרוע מורכבת מנורה זעירה שמכילה ארס וצינור מפותל מחודד.
המדוזה משתמשת בארס על מנת להגן על עצמה ולהרוג את הטרף. כשאדם בא במגע עם זרוע המדוזה, משתחרר הארס, הצינור החד חודר את העור ומשחרר את הארס, ומשפיע באופן מיידי על אזור העקיצה באופן שבו הארס עלול לחדור אל מחזור הדם.
תסמיני עקיצת מדוזה
התסמינים כוללים כאבים עזים, צורבים, מגרדים, פריחות וחבורות. הביטויים המתקדמים של העקיצות עשויים לכלול בחילות, הקאות, שלשולים, נפיחות בלוטת הלימפה, כאבי בטן, חוסר תחושה, תחושת עקצוץ והתכווצויות שרירים.
תגובות קשות עלולות לגרום לקשיי נשימה, תרדמת ומוות. יש לפנות לקבל טיפול רפואי מיידי עם הופעת תסמינים של קשיי נשימה, קשיי בליעה, כאבי חזה או כאבים עזים באזור העוקץ. התגובה המסוכנת ביותר למרבית העקיצות היא תגובה אלרגית קשה.
טיפול רפואי
יש לפנות לקבלת טיפול רפואי מיד עם העקיצה. בזמן ההמתנה לטיפול, יש להחיל חומץ על אזור העקיצה ולהשתדל שלא להרבות בתנועה. אם הטיפול הרפואי אינו זמין, יש להשרות את אזור העקיצה בחומץ למשך עשר דקות או יותר.
אם העוקץ התרחש בזרועות או ברגליים, יש לעטוף את המקום בחבישה המיועדת לנקע על מנת להאט את התפשטות הרעל. יש להישמר מפני הפסקת זרימת הדם בעת החבישה.
עקיצות מדוזה המתרחשות בעיניים יש לשטוף עם תמיסת מלח, להספיג את העור סביב העיניים במגבת ספוגה בחומץ, אך לא להחילו ישירות על העיניים.
עקיצות בפה מטופלות עם רבע כוס חומץ מהול ב-3/4 כוס מים. יש לגרגר ולירוק את הנוזל ולא לבלוע אותו. אם האדם מפסיק לנשום או שאין לו דופק, יש לבצע פעולת החייאה מיידית.
הטיפול הרפואי נועד להקל על הגרוד, האדמומיות, הכאב ונפיחות העור. והוא כולל משחת בנדריל על מנת לסייע בגרוד, משככי כאבים כגון אקמול או איבופרופן להקלת הכאב, משחות סטרואידיות או סטרואידים לבליעה על מנת להקל על הנפיחות והגרוד. במקרה של נפיחות, הרופא ירשום אנטיביוטיקה. יש לצרוך את הטיפול התרופתי על פי ההנחיות, עד להחלמת העקיצה.
גורמי סיכון וסיבוכים
גם מדוזות שנשטפו אל החוף, עדיין יכולות לעקוץ ימים או אפילו שבועות לאחר שהן מתות, היות והחלקים הצורבים שלהן נשארים פעילים זמן רב לאחר שהן מתות והם עדיין יכולים להיות מופעלים על ידי לחץ. גם פיסות שבורות של מדוזות עלולות לעקוץ.
ילדים ומבוגרים, כמו גם אנשים הסובלים מבריאות לקויה, נוטים להגיב באופן קשה לעקיצות מדוזה. המצבים המגבירים את הסיכון כוללים שחייה או צלילה ללא ביגוד מגן באזורים בהם מצויות מדוזות, משחקים או שיזוף על חופים בהם מדוזות נשטפות אל החוף, שחייה במקום הידוע בריבוי מדוזות, ושחיה בעונות השנה בהן ידוע כי המדוזות מגיעות אל החופים בלהקות.
רגישות יתר
חלק מהאנשים חווים רגישות יתר המתבטאת בתגובה דמוית אלרגיה לארס המדוזה, אשר עשויה לייצר שלפוחיות, פריחה או גירויי עור אחרים כשבוע או יותר לאחר העקיצה.
אנשים אחרים הסובלים מרגישות יתר יכולים לפתח תגובה חמורה ומסכנת חיים, המרעילה את המערכת החיסונית ועלולה לגרום להלם. לחץ הדם צונח באופן פתאומי, ותתרחש היצרות וחסימת דרכי הנשימה. במקרים נדירים עקיצת מדוזה עלולה לגרום להצטלקות.