הידראדניטיס סופורטיבה היא מחלה דלקתית כרונית שמשפיעה על אזורים שבהם ממוקמות בלוטות זיעה רבות (נקראת בהתאם לכך בעברית דלקת כרונית של בלוטות הזיעה).
לרוב היא פוגעת בקפלים שמתחת לשדיים, במפשעה, בישבן ובבתי השחי. מדובר על מחלה לא מדבקת שבאה לידי ביטוי באבצסים, ציסטות עוריות או תת עוריות וזיהומים מקומיים.
מה הם התסמינים המרכזיים של הידראדניטיס סופורטיבה?
הידראדניטיס סופורטיבה באה לידי ביטוי בהתקפים של נגעים כואבים, אבצסים, פצעים שמפרישים מוגלה והצטלקות של הנגעים העוריים.
המופע של המחלה יכול להתבטא בבלוטות מוגדלות תת עוריות בגודל של אפון אך במקרים מסוימים הנפיחות יכולה לשוות לאזור הפגוע מראה של כדור טניס. כמו כן לעיתים המחלה מתחילה באבצס יחיד שלאחר שהוא מתפוצץ עלול לגרום להופעה של אבצסים מרובים.
בנוסף לכך הנגעים העוריים האופייניים למחלה לרוב כואבים מאוד ועקשניים מאוד ועלולים להיות אף מודלקים לפרקים. במצבים בהם הנגעים נפוחים ובולטים במיוחד לעתים ניתן לשאוב את תוכנם בהליך רפואי מיוחד שמביא להקלה זמנית בחומרת התסמינים. במקרים רבים החולים מאובחנים בטעות כסובלים ממחלה שנקראת פורונקולוזיס חיידקית ולכן פעמים רבות הטיפול המוגש להם לא הולם את מחלתם.
הגורמים להידראדניטיס סופורטיבה
המחקר בנושא לא רב ואף דל מאוד יחסית למחלות אחרות מסוג זה ולכן נכון לכתיבת שורות אלה רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע להיווצרות המחלה. ייתכן שלמחלה ישנם מרכיבים גנטיים מסוימים כשהשכיחות של המחלה בקרב האוכלוסייה הכללית קטנה מאחוז אחד.
המחלה מתחילה בעקבות חסימה של זקיקי השערות בעור והצטברות של חיידקים באזור החסום. בהמשך החסימה מפריעה גם לבלוטות הזיעה שלא מצליחות להתנקז כראוי ולהפריש את הזיעה החוצה.
למרות שעדיין לא ברור מה הוא הגורם שמוביל להתפרצות של המחלה כיום הצליחו החוקרים בתחום לבודד מספר טריגרים שיכולים להביא להתלקחות שלה בקרב החולים להלן:
- לבישה של בגדים צמודים מדי בדגש על לבישה של בגדים שמיוצרים מבדים לא נושמים שמונעים אוורור של העור.
- גילוח תדיר של העור ושימוש בדיאודורנטים מסוימים נחשבים לגורמים מסוימים שעלולים להביא להתלקחות של המחלה אך הדעות עדיין חלוקות בעניין.
- ישנן תרופות מסוימות לרבות ליתיום וגלולות למניעת היריון שחשודות כבעלות פוטנציאל להביא להתפרצות של ההתקפים האופייניים למחלה.
- שהייה באקלים לח וחם (לחילופין שהייה באקלים יבש עשויה להשרות נסיגה).
- מצבים בהם המערכת ההורמונאלית לא מאוזנת או בהם המערכת החיסונית מדוכאת.
הטיפול המקובל להידראדניטיס סופורטיבה
הטיפולים המוצעים כיום לסובלים מהידראדניטיס סופורטיבה משתנים בהתאם להסתמנות הקלינית של המחלה ובהתאם למידת הפגיעה באיכות החיים של החולים.
לרוע המזל בשל המחקר הדל בתחום חלק ניכר מהטיפולים לא מסייעים להביא להקלה במצבם של החולים ולכן פעמים רבות נעשים ניסיונות רבים בסוגי טיפולים שונים.
עם זאת קרוב לעשרים וחמישה אחוז מכלל המקרים של המחלה באים לידי ביטוי במחלה עקשנית במיוחד שאדישה לכל סוגי הטיפולים הקיימים כיום.
באופן כללי ברוב המקרים המטופלים מונחים לשנות את הרגלי התזונה שלהם, להפחית מהמשקל שלהם ולהפסיק לעשן.
אנטיביוטיקה, סטרואידים, ויטמינים ומינרלים
לעתים נרשמות לחולים תרופות אנטיביוטיות שמטרתן לטפל בדלקת האופיינית למחלה (ולא בזיהום החיידקי) ובמקרים רבים תבוצע הזרקה של קורטיקוסטרואידים לנגעים על מנת להפחית את התגובה החיסונית המקומית.
כמו כן, לרוב ייטלו המטופלים מינון קבוע של ויטמין A שנחוץ לפעילות התקינה ולתהליך הריפוי של העור ובמחקרים עדכניים נראה שגם לאבץ ישנה השפעה חיובית על תהליך הריפוי.
הקרנות וניתוח
למרות שהקרנת האזור עלולה לגרום לתופעות לוואי חמורות, בחלק ממדינות אירופה עושים שימוש בקרינה על מנת למגר את הנגעים העוריים.
עם זאת, בארצות הברית למשל טיפול זה אינו מקובל בשום אופן. במקרים חמורים במיוחד אף יבוצע ניתוח להסרת מקטעי העור הנגועים והחלפתם בשתל עורי.